החלטה בתיק ת"א 303-01-14

ביום 24/02/2014, התקיים בפני דיון בהתנגדות החייב לבקשת הזוכה לביצוע שטר בתיק ההוצל"פ שבכותרת. בתום הדיון, ניתנה החלטה המקנה רשות להתגונן.

טרם נקבע מותב.

יום לאחר המועד הנ"ל, הוגשה ע"י המבקש, "בקשה להתיר צילום תיק".

תמצית נימוקי הבקשה:  המבקש, עיוור כעולה מבקשתו "נעקץ" ע"י הזוכה (תושב רש"פ) בסכומים ניכרים, ובכוונתו לתובעו. לצורך השת התביעה, חפץ המבקש לצלם תיק זה, על מנת להראות שיטתיות, בתביעת הזוכה כנגד חייבים שונים.

הוגשו ע"י המבקש, מספר בקשות ניכר בתיקים אחרים, בהם הזוכה אותו זוכה, ובהם הוגשו לביצוע שקים כנגד חייבים שונים.

החלטה בבקשה, מיום 27/02/2014,  הזמינה את תשובת המשיבים: "...בהתאם להוראות תקנה 4(ה) בתקנות בתי-המשפט ובתי-הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג - 2003, מוזמנת תשובת המשיבים לבקשה..." קצבה לשם כך מועדים ואזכרה את זכות המענה המסורה למבקש.

תשובת החייב, מותירה לשק"ד ביהמ"ש את ההכרעה בקשה, ומציינת, כי אין החייב מתנגד למבוקש.

תשובת הזוכה, מביעה התנגדות נחרצת למבוקש, באשר לא ברור לזוכה "..מה הן טענות המבקש, וכיצד הינו קשור למערכת היחסים בין הצדדים בפרט, ולתיק זה בכלל. יתר על כן, בקשתו חינה סתמית ללא כל אסמכתא לנטען, ללא תצהיר וללא שהובהר מהו הקשר לצדדים בתיק זה..."

לתשובת הזוכה צורף פסק דין שניתן לטובת הזוכה ולחובת המבקש, בבימ"ש זה, ביום 12/03/2013.

עוד מציין הזוכה, כי "...לאחרונה נודע לח"מ כי המבקש אינו מר אחמד שרפי. אלא, אדם אחר הנחזה להיות מר שרפי."

מענה המבקש מביע הבנה להתנגדות ב"כ הזוכה, המייצגת את הזוכה, קובעת כי "...התיקים הנם פומביים ואין מגיעה חוקית לצלם אותם ו/או לשהות בדיונים בעת ניהולם...". עוד משיב המבקש, כי "...הזוכה עושה  שימוש לרעה בשיטת השיק הפתוח וממלא בו סכומים לפי ראות עיניו, המדובר בעבריין שהורשע בעבר במעשה הונאה..."

לאחר שאפשרתי לכל הנוגעים בדבר להגיב ולהשיב, לאחר שבחנתי את עמדותיהם על רקע האמור לעיל, לעניין היות תיק זה תלוי ועומד, דומני כי אין מניעה מן הדין, מכוחה לא תתקבל הבקשה:

כבר נפסק, בהאי לישנא: "...זכותו של כל אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם כאשר הוא אינו בעל דין בתיק. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המגמה שביסוד תקנה 4 לתקנות העיון הינה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית המשפט, כל עוד העיון אינו אסור על פי דין. בין היתר קבע בית משפט זה בעבר כי מבקש העיון אינו נדרש, כתנאי מוקדם לעיון, להצביע על זיקה או עניין אישי בתיק. בנוסף נקבע כי לא די בטענה שבקשת עיון לא נומקה כראוי כדי לדחות את בקשת העיון. מנגד, בית משפט זה קבע לא אחת, בשים לב להוראת תקנה 4(ד) לתקנות העיון, כי זכות העיון - ככל זכות - אינה זכות אבסולוטית, ויש לאזנה למול זכויות ואינטרסים אחרים, כגון הפגיעה הפוטנציאלית בבעלי הדין בתיק, בצדדים שלישיים או באינטרס הציבורי..."  רע"א 1026/14, יששכר רובין ואח' נ' מדינת ישראל ואח', [מאגר נבו]

הנה כי כן:

אין מוטלת כעת חיה ועד כה גם, הגבלה כלשהי על פומביות הדיון בתיק זה. באין איסור לעיין בתיק,

יש לאפשר עיון בו.

גם אם אין הבקשה מנומקת כראוי או מגלה זיקה בין המבקש לאחרים, כנפסק לעיל - תהא זכות העיון נתונה למבקש.

בהתאם להוראות תקנה 4(ז), בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, "התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו,ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3,טרם העיון."

כאמור בתקנה 6(א) בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 הוצאות עיון בתיקי בית משפט יחולו על המעיין."